נושא
כשהילד מפוחד, מקנא או נצמד — מה עומד מאחורי זה ואיך מלווים.
6 מאמרים בסדר קריאה מומלץ
רוב הפחדים בגיל הזה חולפים לבד, בלי שום התערבות מיוחדת. דיבור מתמשך על הפחד או הימנעות מוחלטת רק מגדילים אותו. הישארו רגועים לידו, התקרבו לאט למקור הפחד, ופנו לעזרה רק אם הוא חוסם את היום שלו.
לקריאת המאמרהרחקה מכל קושי לא מונעת חרדה, היא מייצרת אותה. כשהילד תמיד נמנע ממצב מפחיד, המוח שלו לומד שהוא באמת מסוכן. חשיפה מדורגת לקושי קטן, עם מענה קצר ועקבי, עושה את ההפך.
לקריאת המאמרלא מרגיעים במילים ולא מחלקים הכול שווה בשווה. קנאה יורדת כשלילד יש מקום קבוע בעשייה של הבית ותפקיד שרק הוא ממלא. הימנעו מהשוואות ומשבחים מול האח, טפלו בהתנהגות עצמה בשקט, ותנו לילד להשתתף בטיפול באח הקטן.
לקריאת המאמרמחזיקים אותו קרוב במקום להרחיק אותו. תנו לו להיות לצדכם בעשייה של הבית ולעשות חלק ממנה, ואל תנהלו שיחות ארוכות על פרידה. היצמדות יורדת כשהילד מקבל נוכחות רגועה וקבועה, ועולה כשהיא נעשית תלויה בבכי או במשא ומתן.
לקריאת המאמרלא נלחמים בהרגל עצמו. מציצת אגודל וכסיסת ציפורניים הן דרכי הרגעה, ולכן הן עולות כשיש עייפות, שעמום או מתח. הורידו את הגורם, תנו לידיים עיסוק אמיתי והפסיקו להעיר. תמרוקים מרים והערות חוזרות רק מגבירים את הצורך.
לקריאת המאמררוב הילדים מוכנים בין גיל שנתיים לשלוש. לא לוקחים מוצץ בלי הכנה מוקדמת ולא בתקופת שינוי גדול. מצמצמים אותו בהדרגה למיטה בלבד, מוסיפים דרכי הרגעה גופניות במקומו, ואז נפרדים בפעולה אחת ברורה ורגועה בלי הבטחות ובלי משא ומתן.
לקריאת המאמרשיחת היכרות של 20 דקות, ללא עלות וללא התחייבות. נבין יחד מה קורה בבית ונתאים לכם מדריך הורים מטעם המרכז.